המאבק להכרה בזכויות נפגעי מאורעות הפארהוד בעיראק בעת מלחמת העולם השניה

המקור הרשמי והאותנטי ביותר שדן באותן הפרעות, הוא דו"ח ועדת החקירה, שהוקמה בהוראת ממשלת עירק, שבוע לאחר הפוגרום. הדו"ח תורגם לעברית על ידי ד"ר נסים קזז, שהפקידו ב"יד ושם". ממסקנות ועדת החקירה עולה כי הסיבה העיקרית לפרוץ אותן הפרעות, הינה ההסתה הנאצית שחלחלה והשפיעה על כל שכבות האוכלוסייה בעיראק, מפשוטי העם, נוער וילדים ועד אנשי ממשל וראשי צבא בכירים.

במחקר שערך פרופ' יצחק כרם, חוקר ההיסטוריה של יהדות ספרד, המזרח והשואה, בארכיון הפדרלי בברלין גרמניה, נמצאו עשרות מסמכים גרמניים המעידים על מימון והעברת כספים, כלי נשק, מזון ועוד מגרמניה לעיראק. כמו כן, נמצא הסכם שנערך בין מדינות הציר, גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית לבין ראש ממשלת עירק, ראשיד עלי אל כילאני, בו הוסכם על תמיכה ושיתוף פעולה בין המדינות.

העובדות המתוארות לעיל, מצביעות על קשר הדוק ומתמשך בין המשטר הפרו נאצי בראשות ראשיד עלי אל כילאני ששלט בעירק, לבין גרמניה הנאצית. כך, גם סבורים פרופ' אפל, מומחה למזרח התיכון, פרופ' פטרסון, חוקר לענייני השואה, ומומחה לקשר בין האיסלאם לנאציזם, וד"ר קזז שחווה את פרעות הפארהוד, ואף איבד את אביו במהלכן.
עליית הנאצים לשלטון, ובמיוחד ניצחונות גרמניה באירופה, הפיחו תקוות חדשות בקרב התנועה הלאומית העירקית. משכילים וקציני צבא עירקיים הוזמנו לביקורים בגרמניה כאורחי המפלגה הנאצית. צירות גרמניה בבגדד רכשה את עיתון "אלעאלם אלערבי", בו פורסם בהמשכים תרגום בערבית לספרו של היטלר "מיין קמפף". תנועת הנוער "אלפתואה", שהתנהלה ברוח הנוער ההיטלראי, חייבה את כל תלמידי בית הספר העל יסודיים ומוריהם להצטרף אליה וללבוש מדים נאצים. בכלי התקשורת הושמעה תעמולה אנטי יהודית ישירות מברלין, על ידי השדרן יוניס בחרי.

חלק משידורים אלה נקלטו על ידי שירות המודיעין של ארגון ההגנה, ותמצות העתקיהם נחקר על ידי ד"ר אדי כהן, חוקר התעמולה הנאצית של מדינות הציר בפלשתינה המנדטורית ובעולם הערבי. כן מומנו אימאמים ומואזינים, במטרה להסית כנגד היהודים במסגדים. כסף רב נסחט מהקהילה היהודית ויהודים רבים נכלאו ועונו בתואנות שווא.

ב- 1 באפריל 1941, כוננה קבוצת קצינים עירקים בכירים, (שכונתה "ריבוע הזהב") ממשלה לאומית פרו נאצית, בראשותו של ראשיד עלי אל- כילאני. שרים בממשלה הפרו נאצית והמופתי הירושלמי, חאג' אמין אל חוסייני, ששהה בבגדד והיה הרוח החיה בהפיכה ובהסתה האנטי יהודית, שימשו כסוכנים נאצים, מומנו שנים רבות על ידי הנאצים ואף מצאו מקלט בגרמניה לאחר מנוסתם מעיראק, עם כישלון ההפיכה. בעקבות אירועים אלו, הוחרפו היחסים בין הערבים ליהודים בעיראק, ששיאם היה בפרוץ מאורעות הפארהוד.

עוד בנושא : אחרי 77 שנה, גם יהודי עיראק דורשים הכרה כנפגעי הנאצים, אתר הארץ, עופר אדרת, 25.5.18