מאבק נפגעי הפארהוד בעיראק - דוד ידיד משרד עו"ד ונוטריון
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 
 
 
 
 
073-7780042
זהו מספר מקשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

המאבק להכרה בזכויות נפגעי מאורעות הפארהוד בעיראק בעת מלחמת העולם השניה

 
הפרעות ביהודי עירק, הידועות בכינוי "הפארהוד", פרצו בחג השבועות תש"א, ביוני 1941, בבגדד, כירכוך, חילה וערים נוספות ברחבי עיראק. במהלכן נרצחו כמאתיים יהודים (לרבות תינוקות), אלפים נפצעו, נשים נאנסו באכזריות איומה ונעשו מעשי שוד וביזה אלימים. בשורות אלו נפרט מדוע גרמניה הנאצית היוותה גורם בלעדיו אין לפרוץ הפרעות הללו, באופן המטיל עליה אחריות הנכנסת בגדר עילות חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז-1957.

 
עו"ד ונוטריון דוד ידיד בחדשות ערוץ 20 עם ריקלין ומגל - נפגעי פרעות ה"פרהוד" בעיראק לא יוכרו כקורבנות הנאצים
 
 

אחריות גרמניה הנאצית לפרעות הפארהוד

 
המקור הרשמי והאותנטי ביותר שדן באותן הפרעות, הוא דו"ח ועדת החקירה, שהוקמה בהוראת ממשלת עירק, שבוע לאחר הפוגרום. הדו"ח תורגם לעברית על ידי ד"ר נסים קזז, שהפקידו ב"יד ושם". ממסקנות ועדת החקירה עולה כי הסיבה העיקרית לפרוץ אותן הפרעות, הינה ההסתה הנאצית שחלחלה והשפיעה על כל שכבות האוכלוסייה בעיראק, מפשוטי העם, נוער וילדים ועד אנשי ממשל וראשי צבא בכירים.

במחקר שערך פרופ' יצחק כרם, חוקר ההיסטוריה של יהדות ספרד, המזרח והשואה, בארכיון הפדרלי בברלין גרמניה, נמצאו עשרות מסמכים גרמניים המעידים על מימון והעברת כספים, כלי נשק, מזון ועוד מגרמניה לעיראק. כמו כן, נמצא הסכם שנערך בין מדינות הציר, גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית לבין ראש ממשלת עירק, ראשיד עלי אל כילאני, בו הוסכם על תמיכה ושיתוף פעולה בין המדינות.

העובדות המתוארות לעיל, מצביעות על קשר הדוק ומתמשך בין המשטר הפרו נאצי בראשות ראשיד עלי אל כילאני ששלט בעירק, לבין גרמניה הנאצית. כך, גם סבורים פרופ' אפל, מומחה למזרח התיכון, פרופ' פטרסון, חוקר לענייני השואה, ומומחה לקשר בין האיסלאם לנאציזם, וד"ר קזז שחווה את פרעות הפארהוד, ואף איבד את אביו במהלכן.
 
עליית הנאצים לשלטון, ובמיוחד ניצחונות גרמניה באירופה, הפיחו תקוות חדשות בקרב התנועה הלאומית העירקית. משכילים וקציני צבא עירקיים הוזמנו לביקורים בגרמניה כאורחי המפלגה הנאצית. צירות גרמניה בבגדד רכשה את עיתון "אלעאלם אלערבי", בו פורסם בהמשכים תרגום בערבית לספרו של היטלר "מיין קמפף". תנועת הנוער "אלפתואה", שהתנהלה ברוח הנוער ההיטלראי, חייבה את כל תלמידי בית הספר העל יסודיים ומוריהם להצטרף אליה וללבוש מדים נאצים. בכלי התקשורת הושמעה תעמולה אנטי יהודית ישירות מברלין, על ידי השדרן יוניס בחרי.

חלק משידורים אלה נקלטו על ידי שירות המודיעין של ארגון ההגנה, ותמצות העתקיהם נחקר על ידי ד"ר אדי כהן, חוקר התעמולה הנאצית של מדינות הציר בפלשתינה המנדטורית ובעולם הערבי. כן מומנו אימאמים ומואזינים, במטרה להסית כנגד היהודים במסגדים. כסף רב נסחט מהקהילה היהודית ויהודים רבים נכלאו ועונו בתואנות שווא.

ב- 1 באפריל 1941, כוננה קבוצת קצינים עירקים בכירים, (שכונתה "ריבוע הזהב") ממשלה לאומית פרו נאצית, בראשותו של ראשיד עלי אל- כילאני. שרים בממשלה הפרו נאצית והמופתי הירושלמי, חאג' אמין אל חוסייני, ששהה בבגדד והיה הרוח החיה בהפיכה ובהסתה האנטי יהודית, שימשו כסוכנים נאצים, מומנו שנים רבות על ידי הנאצים ואף מצאו מקלט בגרמניה לאחר מנוסתם מעיראק, עם כישלון ההפיכה. בעקבות אירועים אלו, הוחרפו היחסים בין הערבים ליהודים בעיראק, ששיאם היה בפרוץ מאורעות הפארהוד.
 
אחריות גרמניה למאורעות הפרהוד
 

הזכאות לתבוע

 
 
מניתוח העובדות ההיסטוריות, אנו סבורים כי יש מקום להכרה בזכויות של יוצאי עיראק, אשר חוו את הפארהוד, מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז-1957.

שעה שהזכות היא אישית, יש להגיש את התביעה לרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר הישראלי. הטעם לכך הוא שמדינת ישראל קיבלה על עצמה לפצות את נכי רדיפות הנאצים, לאחר שהמדינה קיבלה מיליארדי מארקים מגרמניה על פי הסכם השילומים משנות ה-50, שבמסגרתו התחייבה גרמניה להעביר פיצוי כספי קולקטיבי לממשלת ישראל לשיקומם של ניצולי השואה בארץ.

רשאי להגיש תביעה בעניין זה, כל מי שחי בעירק באותם ימים, 1-2 ביוני 1941 (גם מי שנולד בעירק עד ה- 30 מרץ 1942, כלומר היה עובר בבטן אמו בזמן הפארהוד), נרדף בעת הפרעות ועלה לישראל לפני 1.10.1953, הוא המועד האחרון הקובע, ע"פ החוק. מדובר בתגמול חודשי בסך של כ- 2,200 ₪ (ואולי אף יותר בהתאם לאחוזי הנכות), כפי שמקבלים המוכרים כיום על פי חוק זה, מהגלויות האחרות. בנוסף לגמלה החודשית, זכאי הנרדף על פי חוק לדמי הבראה, סכום כספי פעם בשנתיים לקניית משקפיים וטיפולי שיניים, הנחות בארנונה, פטור מתשלום עבור תרופות ועוד. במידה והתובע ילך לבית עולמו, אזי לבן/בת זוגו הזכות לקבלת תשלומים חודשיים במשך כל ימי חייו לאחר הפטירה.

במידה ותובע נפטר לפני אישור תביעתו, יהיו יורשיו זכאים לתשלום מחודש ההגשה ועד חודש פטירתו. התביעה צריכה להיות מוגשת ע"י התובע או עורך דינו ואינה יכולה להיות מוגשת על ידי יורשיו, שכן זכות התביעה אינה עוברת בירושה.
 
המאבק המשפטי של יהודי עירק
 

המאבק המשפטי

 
הואיל והרשות לזכויות ניצולי השואה, מסרבת להכיר בזכותם של יהודי עירק נפגעי הפארהוד, החל מאבק משפטי על מנת להכיר בזכויות אלו. לרשות לזכויות ניצולי השואה, הוגשו תביעות רבות להכרה בנרדפותם של יהודי עירק נפגעי הפארהוד.

כצפוי, הרשות דחתה באופן גורף את כל התביעות הללו, בטענה שעיראק לא הייתה תחת כיבוש גרמני. על אותן הדחיות, הוגשו עררים לוועדות הערר בחיפה, תל אביב ובאר שבע נערכו דיונים משפטיים בנושא והוגשו ראיות למכביר. במהלך אותם דיונים, בפני ועדות הערר, נחקרו המומחים שהוזכרו לעיל - פרופ' אפל, פרופ' כרם, פרופ' פטרסון, ד"ר קזז וד"ר כהן.

מצורף העתק מדברי היועצת המשפטית של הרשות לזכויות ניצולי השואה, במהלך הדיון בוועדת הערר שבבאר שבע, הממחישה את התנגדות הרשות לזכויות ניצולי השואה, שבמשרד האוצר הישראלי, להכרה בזכויותיהם של נפגעי הפארהוד.

 
ביום 10.12.18, באולם מלא בנפגעי הפארהוד ובני משפחתם, דן בית המשפט העליון במשך כשלוש שעות בסוגיית ההכרה בם על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. הדיון הסתיים בכך שיינתן פסק דין.

 
ביום א', 10.3.2019, פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון, אשר דחה את תביעת נפגעי הפארהוד להכרה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. פסק הדין קבע כי הפגיעות והסבל היו מרובים וקשים, אך בשל העובדה שחוק נכי רדיפות הנאצים כפוף לדין הגרמני, ידיו של בית המשפט העליון כבולות והשופטים אינם יכולים לתת הכרה זו. בית המשפט העליון קרא למחוקקים לתקן מצב משפטי זה.

פסק דינו של בית המשפט העליון הדוחה את ההכרה בזכויות נפגעי מאורעות הפארהוד בעיראק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
*
 
 
 
*
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
* לא נשתמש או נעביר את המידע האישי שלך