חוק נכי רדיפות הנאצים התש''יז 1957

כללי
משרדנו מטפל בכל שלבי התביעה להכרה בנרדפותו של ניצול שואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים התשי”ז-1957.
הטיפול שאנו נותנים בעניין זה,החל בגיבוש כל המידע והמסמכים הנדרשים, עובר בניסוח התביעה לרשות, וכלה בפנייה לוועדת הערר במקרה של דחייה ע”י הגשת ערר, ובמידת הצורך גם ערעור לביהמ”ש המחוזי וביהמ”ש העליון .השילוב של ידע היסטורי עשיר וחקירות מעמיקות לפני הגשת כל תביעה, יחד עם הניסיון שמשרדנו צבר בתביעות לפי חוק זה לאורך השנים מקנה למשרדנו מומחיות בתחום.

חוק נכי רדיפות הנאצים הינו החוק המרכזי לפיו אזרחי ותושבי ישראל זכאים לקבלת תגמולים חודשיים (פיצויים חודשיים) של לפחות 1,849 ₪,בגין נרדפותם כיהודים בעת מלחמת העולם השנייה במדינות שהיו בשליטה גרמנית או של משתפי פעולה עם השלטון הנאצי, כגון: פולין, צ'כוסלובקיה, אוסטריה, הונגריה, רומניה, בולגריה , לוב, תוניס, יוון ועוד.הפיצוי אשר ניתן לניצול שואה המוכר כנרדף על פי חוק הוא אישי-דיפרנציאלי, בהתאם לאחוז הנכות אשר נקבע לו, בידי ועדה רפואית, ברשות לזכויות ניצולי השואה. בנוסף לפיצוי החודשי לו זכאי כל ניצול שואה שהוכר כנרדף, יהא זכאי אותו אדם גם לזכויות נוספות כגון הנחות על מוצרי חשמל, תרופות, ארנונה, טלפון, דמי הבראה וכד'.

הפרמטר הראשון לקבלת מעמד נרדף לפי חוק זה, הינו מועד עליית ניצול השואה לארץ ישראל או למדינת ישראל. המועד אשר נקבע הוא חודש אוקטובר 1953, קרי ניצול שהגיע עד 01.10.1953 לישראל יוכל להגיש תביעה באם קיימות עילות תביעה (מפורט בהמשך). הסיבה לקביעת מועד זה הייתה שממשלת ישראל קיבלה כספים רבים ממשלת גרמניה במסגרת “הסכם לוקסמבורג” משנת 1952 , והתחייבה להשתמש בהם לפיצוי אזרחיה באותה עת.

ההכרה בנרדפות ניצול השואה, לפי חוק זה, מקורה בעילות החוק הגרמני, אשר הורחבו ברבות השנים הן בפסיקה הגרמנית, הן בפסיקה הישראלית, והן בהחלטות הרשות וממשלת ישראל.
דוגמאות לכך הן הרחבת מעגל הזכאים ע”פ שהייה במדינות: בעבר הוכרו רק מדינות גרמניה ואלו שנכבשו על ידה-פולין, צ'כוסלובקיה, אוסטריה וכדומה, ובהמשך הוכרו גם מדינות אירופה כגון הונגריה רומניה בולגריה , מדינות צפון אפריקה כגון לוב ותוניס ומדינות נוספות כגון יוון ועוד.
דוגמא נוספת היא הרחבת מעגל הזכאים לפיצויים, לפי חוק זה,גם לעוברים, אשר שהו ברחם אמם, שסבלה מהרדיפות, בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בכדי שניצול שואה יחל לקבל פיצויים חודשיים בגין נרדפותו, הוא חייב להגיש תביעה לרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר. ע”פ החוק, זכאותו של ניצול שואה לפיצויים החודשיים תחל מחודש הגשת תביעתו לרשות לזכויות ניצולי השואה, ועד ליום פטירתו.

• לאחר שהתביעה מוגשת ומושלמים כל מסמכי התביעה, ייקבע מעמדו של ניצול השואה כנרדף על פי חוק.
• באם לא יוכר הלקוח כנרדף ע”פ החוק, קיימת אפשרות לערור לוועדת הערר והעניין מתברר בבית המשפט, ובמידת הצורך ערעור לביהמ”ש המחוזי ואף לביהמ”ש עליון.
• לאחר ההכרה בלקוח כנרדף ע”פ החוק, תקבע הרשות לזכויות ניצולי השואה את אחוז הנכות של ניצול השואה התובע.
• קביעת אחוז הנכות נעשית על סמך המסמכים הרפואיים אותם הגיש ניצול השואה עם תביעתו. כל תובע רשאי לבקש כי הדיון באחוזי הנכות יתקיים שלא בנוכחותו, ובכך לייתר את הטרחה שבהגעה למשרדי הרשות לצורך זה.
• אחוז הנכות המינימאלי לשם קבלת הפיצויים החודשיים עומד כיום על סך 25%, אשר מזכה ברנטה חודשית ע”ס 1,849 ₪ (הסכום מתעדכן מעת לעת).

קיימות מחלות נוספות אשר גם הן נחשבות כקשורות לתקופת השואה, ואשר בגינן ניתן להעלות את אחוזי הנכות ועימם גם את סכום הרנטה החודשי.
יש להדגיש כי הפרמטרים לקביעת אחוזי הנכות הנקבעים על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה, אינם זהים לפרמטרים לקביעת אחוזי הנכות על ידי הביטוח הלאומי, אלא בהתאם להמלצות ועדת שני בעניין זה.

משרדנו כאמור מסייע בכל שלבי התביעה, הן בשלב ההכרה, והן בשלב קביעת אחוזי הנכות. חזוננו, בדבר מימוש זכויותיו של כל אחד ואחד מניצולי השואה, מתממש גם בטיפול שאנו נותנים ללקוחותינו לפי חוק זה. אנו מציגים בפני כל לקוח של משרדנו את כל הטעמים והאפשרויות העומדות בפניו בטיפול בעניינו, מתעדכנים באופן שוטף בשינויי הפסיקה והמדיניות הקשורים בחוק זה. אנו גאים בעובדה כי חלק משינויים אלה נעשים לאור פועלנו השוטף בעניינם של לקוחותינו.