פיצויים מחברת הרכבות ההולנדית וחברת הרכבות הצרפתית

במאי 1940, פלשו הנאצים להולנד. באותה עת חיו בה כ-140 אלף יהודים אשר נאלצו להתמודד תוך זמן קצר עם חוקים אנטי יהודים שנחקקו נגדם. שנתיים לאחר מכן, בקיץ 1942, החלה העברתם של יהודי הולנד ממחנות המעבר בהולנד, וסטרבורק ופוכט, למחנות ההשמדה. השילוח בוצע ביעילות באמצעות חברת הרכבות ההולנדיות, במסגרת שיתוף פעולה רחב בין הנאצים לבין הולנדיים מקומיים בתפקידם כעובדי רשויות ציבוריות ורשויות התחבורה.

במהלך תקופה זו התקיימו יוזמות מקומיות להצלת יהודים כמו קבוצות הצלה הולנדיות או חוגי כנסייה שפעלו בעיקר להצלת ילדים, אך שיתוף הפעולה בין הגרמנים להולנדיים היה נרחב וכלל הקמת יחידות מיוחדות של הולנדים שתפקידם היה לתור ולצוד יהודים מקומיים. שיתוף הפעולה כלל גם הלשנה על מקום מסתורם של יהודים. כאמור, יהודים שנתפסו הועברו ברכבות מקומיות אל מחנות ההשמדה. עד שנת 1943 מרבית יהודי הולנד כבר גורשו ובספטמבר 1944, לאחר מבצע כושל של בעלות הברית, בוצעו שילוחים אחרונים מהולנד ברכבות משא, בתת תנאים ובצפיפות נוראית אל מחנות ההשמדה אושוויץ, טרזין וברגן בלזן. משלוחי הרכבות לא פסחו על אף שכבת גיל וכללו גם עוללים בני יום, תינוקת וילדים, חלקם נשלחו לבדם, ללא הוריהם אל גורלם האכזר.

כ-107,000 יהודים גורשו והועברו באמצעות חברת הרכבות ההולנדיות אל מחנות ההשמדה, 5,000 מתוכם בלבד ניצלו. ההערכה היא כי 80 אחוזים מסך אוכלוסיית יהודי הולנד נספתה בשואה.
בחודש נובמבר 2018 חברת הרכבות ההולנדית הודיעה על החלטתה לפצות יהודים, שבתקופת מלחמת העולם השנייה, שונעו ברכבותיה למחנות הריכוז דרך מחנות המעבר וניצלו. פיצוי מופחת יינתן לבני משפחותיהם מדרגה ראשונה בלבד (בן/בת זוג וילדים) באם ניצול השואה כבר אינו בין החיים.
הפיצויים המשולמים עומדים על 15,000 € לניצול ו- 7,500 € לאלמן/נה וילדים של ניצולים שנולדו לפני 08.05.1945. ילדים של ניצולים שנולדו אחרי 08.05.1945 יקבלו 5,000 €.
הפיצוי המוענק הנו חד פעמי. על פי נתוני ההולנדים, ההערכה היא כי קיימים כ- 500 שורדי שואה ו- 5,500 בני משפחה העונים על התבחינים.

1. הגדרת שורד שואה ע"פ תוכנית הפיצוי של הרכבת ההולנדית:
א. כל מי ששונע למחנות הריכוז מהולנד.
ב. כל מי ששונע למחנות הריכוז ועבר ב- Westerbork, Vught or Amersfoort

2. שורד שואה שזכאי לפיצוי לפי התוכנית:
א. היה בחיים ב- 27.11.2018.
ב. הוכיח במידה מספקת כי עונה על הקריטריונים בסעיף 1.

3. אלמנות:
א. אלמן/ה: - מי שבמועד הפטירה היה נשוי/אה לניצול/ה ע"פ הגדרת התוכנית. - מי שבמועד הפטירה היה/תה ידוע/ה בציבור של הנפטר/ת. ב. האלמן/ה היו בחיים ב- 27.11.2018.
ג. ניצול/ת השואה לא היה בחיים ב- 27.11.2018- מי שנפטר עד תאריך זה.

4. ילדים:
א. היה בחיים ב- 27.11.2018.
ב. הניצול/ אלמנה נפטרו עד 27.11.2018.
ג. מי שעפ"י החוק ההולנדי מוגדר כילד ביולוגי או ילד מאומץ.

הקמת תוכנית הפיצוי מטעם חברת הרכבת ההולנדית מהווה המשך של ההכרה וההודאה של חברות רכבות מקומיות בכך ששיתפו פעולה עם תוכנית ההשמדה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה. הדוגמא הבולטת ביותר היא של חברת הרכבות הצרפתית, שפיצתה חלק מניצולי שואה או צאצאיהם שהובלו למחנות ההשמדה באמצעות קווי חברת הרכבת הלאומית הצרפתית.

בעת מלחמת העולם השנייה בוצעה עיקר ההשמדה של יהודי צרפת, במחנות הריכוז וההשמדה בפולין ובגרמניה. רובם המוחלט של יהודים אלו הוסעו למחנות הריכוז וההשמדה ממחנות מעבר בצרפת, בעיקר דרך תחנת המעבר בדארנסי שליד פריס. הדברים הגיעו לכדי ציניות בכך שהיהודים עוד נאלצו לשלם מכספם עבור כרטיס הנסיעה הלוך וחזור. עוד במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת, הכיר פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת דאז, באחריות צרפת לפשעי שלטון וישי.

בשנת 2015 אושרר על ידי הגורמים המוסמכים בארה"ב וצרפת הסכם, לפיו חברת הרכבות הצרפתית (SNCFׂׂ) וממשלת צרפת הפקידו 60 מיליון דולר בקרן צרפתית- אמריקאית שנועדה לפיצויים של ניצולי השואה, בני זוגם וילדיהם. בכך מגיעה לסיומה סאגה משפטית שנמשכה כ - 15 שנה.
תחילתה בזכייה של יהודי צרפתי, חבר הפרלמנט האירופי, בתביעה בביהמ"ש המנהלי בעיר טולוז בצרפת נגד ממשלת צרפת וחברת הרכבות הצרפתית (SNCF) ,בכך שגילו "חריצות יתר" במשלוח היהודים למחנות.
לאחר ערעורים ותהפוכות הגיעה הפרשה לפתחו של בית משפט אמריקאי, לאור תביעות של כמאה אזרחים אמריקאים שנפגעו כאמור. לזהות האמריקאית של אותם תובעים היתה משמעות, שכן היא אפשרה לבית המשפט האמריקאי לרכוש סמכות לדון בנושא. רק לאחר שחברת הרכבות הצרפתית עוכבה בזכייה במכרז רכבות ענק בארה"ב, עד להסדרת סוגיית פיצוי אותם ניצולי שואה , היא נאלצה להסכים, יחד עם ממשלת צרפת, להפריש את הסך של 60 מיליון דולר.

הקרן מנוהלת ע"י האמריקאים, תעניק ומעניקה פיצוים בסך 100,000 דולר לכל ניצול שהוסע ברכבת הצרפתית ממחנות מעבר בצרפת למחנות הריכוז וההשמדה בגרמניה ופולין. גם בני זוג של ניצולים זוכים לפיצוי מוקטן יותר בסך 60,000 דולר . ילדי המגורשים שנפטרו זכאים אף הם לפיצוי מוקטן. נכון לכתיבת שורות אלו, לבני משפחה אחרים אין זכאות.

את הבקשות ניתן היה להגיש עד ליום 31.5.2016.

הזוכים העיקריים מההסכם היו אלפים ספורים של יהודים, בעיקר בארה"ב ובישראל (אזרחי צרפת כבר זכו לפיצוי מקרן אחרת) שהם שרידי הניצולים וצאצאיהם של כ- 2500 ניצולים שהוסעו ברכבות אלו ושרדו את השואה. על פי ההערכות ,2,500 ניצולים אלו היוו את שארית הפליטה מתוך כ- 75,000 מיהודי צרפת (ובהם פליטים מפולין וארצות אחרות) שהוסעו אל מותם ע"י הרכבת הצרפתית.