עוולות צרכניות ודיני צרכנות

אנו צורכים כמעט כל דבר, כל הזמן. מדי יום אנו מבצעים פעולות צרכניות מסוגים שונים כגון רכישות בבתי עסק, באינטרנט ובעסקאות טלפוניות (מכר מרחוק).

לצערנו הרב, בחלק מעסקאות הצרכניות הללו, הצרכן מוטעה באופן בו הוא רוכש מוצר או שירות ללא שהתכוון לכך או לחלופין ללא מסירת מידע מהותי בנוגע לעסקה, שלו ידע אותה, לא היה מתקשר עם הספק בעסקה. מטבע הדברים, עוולות צרכניות אלו (הטעייה, אי גילוי מידע, ניצול מצוקה) נפוצות ביותר למול אוכלוסיות מוחלשות ובעיקר קשישים.

חברות וספקים מנצלים את חולשתם וחוסר מודעותם של אוכלוסיות מסוימות ובעיקר אוכלוסיית הקשישים וגורמים להם לרכוש מוצרים בעסקאות טלפוניות מבלי שהבינו כי הם רוכשים מוצר, או שהוטעו לחשוב כי סכום העסקה נמוך משמעותית מהסכום בו חויבו בפועל.
בדרך כלל, מדובר על שיחות טלפון יזומות של אותן החברות, שאורכות מספר דקות מועט בלבד, בו נציגי החברות מדברים בשטף ומוסרים לקשיש מולו מתנהלת השיחה כי הוא מקבל מתנה, או לחלופין מצטרף למועדון לקוחות ללא עלות ואז "דוחפים" לו מוצרים באלפי שקלים.

דוגמא נפוצה לכך הינה חברות המשווקות שירותי חירום רפואיים לקשישים – העברת מידע ונתונים רפואיים (לחצני מצוקה, מכשיר א.ק.ג), פינוי באמבולנסים/נט"ן, ביקורי רופאים מומחים בבית הלקוח הזמינים לצרכנים מידית 24 שעות ביממה וכיוצא בזה.

דוגמא נוספת- מכירת מתקני טיהור מים תוך ניצול הקשישים, בעסקת רוכלות המתבצעת בבית הצרכן. נציג החברה מגיע לבית הצרכן בתואנת שווא או לכאורה כדי לתקן מכשיר קודם שכבר קיים בבית הצרכן. מציג החברה מטעה את הצרכן וגורם לו לרכוש את מסנן המים באלפי שקלים וכאשר הצרכן מנסה לבטל את העסקה, לא ניתן לאתר את החברה.

בעסקאות מעין אלו החברות מנצלות עד תום את האוכלוסייה הפגיעה ביותר- הקשישים.

חוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981 ותקנותיו חוקק על מנת להגן על הצרכנים ובעיקר הקשישים, למנוע הטעיות ועוולות צרכניות מעין אלו, להביא לידיעתם מידע מלא ככל הניתן על טיב העסקה שהם עומדים לעשות ובכך לצמצם את פערי הכוחות בין הצדדים.

בנוגע לאוכלוסיית הקשישים, המחוקק נתן דעתו למקרה הספציפי הנ"ל בהגנתו על אוכלוסייה זאת בשל העובדה שפלח זה מהווה "טרף קל" של החברות הללו. כך, החל מחודש אוגוסט 2016 נכנס לתוקף תיקון לחוק לפיו אזרחים ותיקים מגיל 65 (וגם עולים חדשים או אנשים עם מוגבלות) יהיו רשאים לבטל עסקאות רוכלות או מכר מרחוק (טלפונית) עד ארבעה חודשים לאחר ביצוע העסקה וזאת בהתאם לסעיף 14ג1 (א) לחוק הגנת הצרכן.

במקרים כאלו אנו ממליצים ללקוחותינו לבטל את העסקה בכתב, על מנת שיהיה תיעוד לביטול במקרה הצורך.

לצערנו הרב, מניסיוננו בטיפול בתיקים מעין אלו, רבים הם המקרים בהם למרות שליחת מכתב ביטול מצד הצרכן והחוק המפורש בעניין זה, החברות מולם נעשתה ההתקשרות מערימות קשיים ולא מבטלות את העסקאות. לכן, כדאי ורצוי להיוועץ עם עורך דין בנושא ולנסות למצות את הדין, לשלוח מכתבי התראה או במקרה הצורך אף לתבוע את החברות הללו בבית המשפט.

יודגש כי במסגרת חוק הגנת הצרכן, הפרת החוק דינה כעוולה בנזיקין ועל כן ניתן לקבל פיצויים ע"פ דיני הנזיקין. בנוסף, החוק מאפשר לתבוע פיצויים עד 10,000 ₪ ללא הוכחת נזק (פיצויים לדוגמה).